סלם ואח' נ' לשיכון בע"מ ואח'

פסק דין

התובע הגיש תביעת נזיקין נגד הנתבעות 1 ו-2. הנתבעת 1 העלתה טענת התיישנות שכן האירוע נשוא התביעה התרחש בשנת 1992. בתגובה לטענת ההתיישנות טען ב"כ התובע כי אין להביא בחשבון את השנים שעברו עד הגיעו של התובע לגיל בגירות. בנוסף טען כי התובע גילה דעתו שבכוונתו להגיש תביעה ואף תבע את הנתבעת בת"א 22496/08 בבית משפט השלום בתל אביב. התביעה נמחקה לאחר שלא צורפה לה חוות דעת מומחה, לא בעת הגשת התביעה ולא שנתיים לאחר מכן, על אף שבית המפשט קצב מועדים להגשת חוות דעת.

בעקבות החלטה שניתנה צירף ב"כ התובע את פסק הדין שניתן בתיק הנ"ל. בפסק הדין קבע בית המשפט כי התביעה נמחקת וכי אם התובע יבקש לחדש את התביעה או להגיש תביעה אחרת ידרש לשלם הוצאות בסכום של 2,000 ₪. בפסק הדין ציין בית המשפט כי התביעה הוגשה על סף ההתיישנות, אך לא קבע דבר בעניין זה, ואין בפסק הדין או במקור אחר הוראה בנוגע לעצירת מירוץ ההתיישנות.

התקופה בה היה התובע קטין אינה נמנית לעניין מירוץ ההתיישנות, אולם התביעה שבפני התיישנה גם ממועד בגירותו של התובע.

אני מסופקת בנוגע לטענת ב"כ התובע לפיה הוא גילה דעתו בדבר כוונתו להגיש את התביעה. אכן, התובע הגיש תביעה אך נמנע במשך שנתיים ויותר מלהגיש חוות דעת שהיה עליו לצרף לכתב התביעה. מהתנהלות התובע המתוארת בפסק הדין שניתן עולה תמונה של רצף מחדלים שניתן בהחלט לפרשם גם כויתור על זכות התביעה.

מכל מקום, גם אם הניח כטענת ב"כ התובע כי הוא גילה דעתו בדבר כוונתו לתבוע, אין די בכך. התיישנות תביעה נדונה בחוק ספציפי הקובע גם מתי יתחיל ומתי יפסק מירוץ ההתיישנות. דיני הארכת המועדים עליהם מתבסס התובע אינם חלים כאן.

גם טענתו הנוספת של ב"כ התובע לפיה יש מחיקה ודחיה הם אמצעים הננקטים בצמצום ובלית ברירה אינה מועילה לו, שכן אין מדובר במחדל הניתן לריפוי או בעניין טכני ונוכח התיישנות התביעה אין לתובע כלל סיכוי לזכות בה.

לאור האמור אני דוחה את התביעה מחמת התיישנות.

התובע יישא בהוצאות הנתבעות בסך 2,500 ₪.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"א, 02 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: